משבר המים הגיע גם לדוח מבקר המדינה: ממצאי בדיקה שערך המבקר מיכה לינדשטראוס חושפים התנהלות לקויה של הרשויות המקומיות בהבטחת מי השתייה המסופקים בתחומן. מהדוח עולה כי הרשויות מקומיות פועלות בניגוד לתקנות משרד הבריאות.
על פי דוח המבקר, הרשויות המקומיות אינן מתחזקות את קידוחי מי השתייה שלהן ואינן דורשות מספקי המים הפועלים בתחומן שיתחזקו את קידוחי מי השתייה שלהם. זאת בניגוד לנדרש בתקנות בריאות העם. כמו כן, גם בניגוד לנדרש, לא מתבצעות בדיקות כימיות במקורות המים.
ממצא חמור נוסף שעולה מהדוח הוא שספקי המים בכמה רשויות מקומיות ממשיכים לספק מי שתייה שאינם ראויים לשתייה, ממקור מים שנפסל על ידי משרד הבריאות.
עוד עולה כי רשויות מקומיות וספקי המים בתחומן אינם מתחזקים את בריכות השחייה בשטחן, ואף אינם מבצעים בהן פעולות חיטוי ושטיפה בתדירות הנדרשת. כמו כן, הם גם אינם פועלים על פי ההנחיות הקיימות למיגון מתקני מים.
סיכון בריאות התושבים
בנוסף, נכתב בדוח, מכיוון שרשת מי השתייה הפרטית של צרכני המים מחוברת לרשתות מים שאינם מיועדים לשתייה, חומרים מסוכנים עלולים לחדור לרשת מי השתייה הציבורית, לפגוע באיכות המים ולסכן את בריאותם של התושבים.
החוק מחייב להגן על מערכת מי השתייה הציבורית מפני חדירת זיהום, זאת באמצעות התקנת מתקני מזח (מניעת זרימה חוזרת) במערכות
אספקת המים. המבקר מתריע כי רשויות מקומיות חיברו למערכות מי השתייה הציבוריות עסקים שלא התקינו מז"ח, אף על פי שהיו חייבים בהתקנתו. זאת בניגוד לנדרש בתקנות ובניגוד לדרישות משרד הבריאות.
בדוח, המבקר אף חושף ממצאים חמורים לגבי התנהלותו הלקויה של משרד הבריאות, על אף הפעולות הרבות שנקט להבטחת איכותם התברואית של מי השתייה.
מים לא ראויים לשתייה
הוא מציין כי המשרד לא פעל בנחישות ולא הפעיל נגד ספקי מים רבים את האמצעים הנתונים בידיו לאכוף את פקודת בריאות העם, לרבות נקיטת פעולות לצורך העמדה לדין של מפרי החוק.
בדוח נכתב כי אי ביצוען של פעולות אכיפה על ידי משרד הבריאות, איפשר לספקי מים לספק מי שתייה שאינם ראויים לשתייה במשך שנים רבות. גם רשות המים לא הפעילה כנדרש את סמכויותיה בתחום הפיקוח, הבקרה והאכיפה שהקנו לה חוק המים ופקודת בריאות העם.
המבקר קבע כי בכך אפשרה רשות המים לספקים לספק במשך שנים רבות מי שתייה שאינם ראויים לשתייה, זאת תוך סיכון בריאותם של האזרחים
