החודשים הקרובים יהיו מכריעים לגבי גורלן של חברות המים המינרליים “מי עדן” ו”נביעות”, שבחודש שעבר ספגו מכה קשה. ועדה מיוחדת שמוקמת בימים אלה במשרד הבריאות אמורה לעשות סדר בענף מי המעיינות ולהחליט איזה מים ראויים להגדרה “מינרליים”, החלטה ששווה הרבה מיליונים. בינתיים, עד שהוועדה תסיים את עבודתה, החברות קיבלו אישור לחזור לשווק את המים, למרות שהזיהום החיידקי סירב להיעלם מהמעיינות. אז מה בדיוק קרה כאן?
עד היום התקן הישראלי קבע שמים מינרליים הם כאלה שנשאבים ממעיין ולא עוברים שום טיהור כימי או טיפול אחר בדרכם ללקוחות. טבעיים עד הסוף. אלא שבחורף הנוכחי, הטבע בגד במי עדן ונביעות: המעיינות שמספקים מים לחברות הזדהמו בחיידקים, השאיבה הופסקה.
בתחילה הניחו שהזיהום ייעלם מעצמו תוך ימים ספורים. זה לא קרה. ההשבתה המתמשכת של המעיינות גרמה נזק של עשרות מיליוני שקלים לחברות, ולא נראה שינוי באופק. ואם אין שינוי, המשמעות היא סגירה של שתי החברות. החיפושים אחרי
פתרון נכנסו להילוך גבוה. נציגי חברות המים באו עם הצעה: תנו לנו לסנן את מי המעיינות. מדובר בסינון מיקרוני, כזה שאין בו השפעה על הרכב המים, למעט העובדה שהם עוברים דרך מסננת צפופה.
במשרד הבריאות התלבטו: מצד אחד, התקן הישראלי קבע עד היום שמים מסוננים אינם נחשבים למינרליים, אבל בעצם, מה רע בסינון כזה? התקן האירופי אוסר לסנן מים מינרליים ואילו התקן האמריקאי מתיר. חברות המים ביקשו ממשרד הבריאות לבצע דילוג בין יבשתי ולאפשר להן לחזור לעבוד.
במשרד הבריאות החליטו להסכים זמנית: אישרו לחברות להתקין מסנן שישאיר את החיידקים בחוץ, ובמקביל הקימו ועדה שתבדוק מחדש את ההגדרות והתקנים. אפשר לטעון שהרגולטור גילה כאן גמישות ואחריות והציל שתי חברות גדולות במשק; ואפשר לטעון – כפי שטוענים שחקנים מתחרים בענף המים המבוקבקים – שלא ייתכן שמדינה תכופף את התקנים הבריאותיים והצרכניים שלה רק כדי שיתאימו לצרכים המשתנים של תאגידים. מה שבטוח, בדיוני הוועדה לא יהיה משעמם.
